הסטודיו עובר דירה: מחשבות על יצירה בלב שוק תלפיות.

בשבועות האחרונים אני עובדת על מעבר הסטודיו שלי לשוק תלפיות, וברגעים האלה כשהארגזים נפתחים, חומרים מקבלים מקום חדש והרעש של השוק נכנס מהחלון אני מבינה שזה הרבה יותר מסתם שינוי כתובת. זה מעבר לתוך מרחב חי, נושם, מלא שכבות של היסטוריה, אנשים ויצירה.

שוק תלפיות תמיד נשא בתוכו תנועה והיום במיוחד דוכנים של ירקות ופירות לצד בתי קפה, יזמים חברתיים, חללי תרבות קטנים, אמנים ואנשי אוכל שלא מפחדים לנסות משהו חדש.

בשוק של היום יש שילוב נדיר של מסורת ומודרניות. מצד אחד שרידים של שוק ותיק שבימים אלה מתחדש ובקרוב ישוב למקום הקבע שלו ומצד שני רוח צעירה שבאה לחדש, ליצור ולתת מקום לקולות חדשים.

בשנים האחרונות אפשר ממש להרגיש את ההתקרבות בין העולמות - אוכל, אומנות ומלאכות היד. פסטיבלים שכונתיים ויוזמות קהילתיות.

לא עוד "רק שוק" אלא מרחב תרבותי שנמצא בתהליך התהוות.

אז למה דווקא כאן?

כמעצבת וצורפת, המקום שבו אני יוצרת משפיע על מה שאני יוצרת. הריחות, הקולות, האנשים שחולפים מול הדלת. השיחות שמתחילות ספונטנית עם השכנים ליצירה כל אלה הופכים את הסטודיו לחלק ממארג גדול יותר.

הסטודיו בשוק תלפיות לא רק מאפשר לי לארח יותר משתתפים בנוחות, אלא גם להיות חלק מתנועה שמחזירה למרכז העיר חיים מסוג אחר" כאלה שמבוססים על ידיים עובדות, על חומר, על מפגש אותנטי ויצירה משותפת.

הסטודיו החדש גדול יותר, פתוח יותר ומאפשר לקיים מגוון רחב יותר של סדנאות עם יותר משתתפים ובנוחות מרובה.

אני מרגישה שהוא משתלב במשהו רחב יותר - ספור ההתחדשות של השוק כולו.

ובמבט קדימה

המעבר הזה מרגש אותי כי הוא לא רק שינוי פנימי בעבודה שלי, אלא חלק מגל רחב של צמיחה והתחדשות.

אני מקווה שהסטודיו יהיה נקודה נוספת בתוך השוק המתפתח.

מקום שאנשים מגיעים אליו ליצור, לגעת בחומר, לעצור לרגע בתוך הרעש היומיומי ולהתחבר לעצמם ולסביבה.